יום שישי, 6 באפריל 2012

התחלה

הייקו לשבת


שוקולד השחר על מצה
נותן טעם לחיים
גם להורים שכולים
חנן הקופירייטר, 10 שניות לפני פיטוריו.

מה העניין?

ברוכים הבאים לאתר "הדיבוק". מידי שבוע... כן, שלום, חג שמח.

שמח חג.

צריך עזרה?

לא, זה בסדר. אני סתם מסתכל.

אוקיי. אז...

מה הזמן מסמן לי, זה הכל שאריות של החיים...

אם אפשר, רק, לא לשיר עכשיו.

זאת מדינה דמוקרטית.

מה... מה אתה עושה פה בכלל? אתה עובד פה?

כן.

איפה?

אני מהאחזקה.

איך מהאחזקה? האתר בקושי קיים... הי! לאן אתה רץ?

...

טוב, הלך... אז, כמו שאמרתי, האתר נקרא "הדיבוק" ומידי יום שישי יהיו קטעים חדשים ו...

אולי אצא יותר, אתחיל קצת למהר...

עוד פעם אתה?

לא.

מה?

מי?

איפה?

מתי?

ביום שישי. כל יום שישי תעלה מהדורה חדשה של "הדיבוק".

ומה זה כולל?

אה... זה כולל... יש מערכונים מקוריים. ארז רגב ולירן קורוטקין...

לא מעניין!

מה לא מעניין? אז למה שאלת?

לא שאלתי.

לא שאלת? שאלת!

אולי, לא זוכר.

מי אתה? לא הבנתי.

שוקי, שוקי. אני הלוגו של האתר הזה.

לוגו? אין לאתר לוגו בכלל.

עובדה.


אבל...

כל מה שקשור לאתר אני קובע.

לא נכון.

כן. עובדה.

מה עובדה?

עובדה. לך מפה.

מה?

לך!

אבל...

אדוני יעזוב ת'מקום.

תעזוב אתה ת'מקום!

אדוני ליצן.

מה ליצן?

כל טוב לאדוני.

נו, באמת, אנחנו צריכים להתחיל.

מה יש להתחיל?

להתחיל. להגיד דברי פתיחה...

לא צריך.

מה לא צריך? בכל זאת, שבוע ראשון.

מזל טוב.

...כן.

שנרים כוסית?

אה? סבבה... לך להביא

...

טוב, הלך.

כמה סוכר?

מה כמה סוכר? תביא יין.

...

צהוב או לבן?

תביא מה שיש... אוקיי, אז... צריך למהר... אז כמו שאמרתי, כל שבוע עולה מהדורה חדשה שתכלול דברים מגניבים וזה. יהיו דברים מצחיקים, יחסית, וכל מיני דברים שקשורים בתרבות וזה, כי צריך בארץ תרבות והומור ושניהם ביחד, זה חסר קצת, למרות שיש פה ושם, אבל מה שעוד יותר חשוב זה לעשות דברים עצמאיים, אינדי כזה. בכלל, הכל פה זה עצמאי, לגמרי. בשביל ה-Idea...

בגלל זה זה נראה כל-כך עלוב?

אה, חזרת?

לא.

מה זה?

הכנתי מיץ.

גם טוב.

לחיים!

לחיים.

לחיי הבלוג!

זה לא בלוג, זה אתר

...

מה זה, איזה מיץ זה?

אני הכנתי.

...

אז מה, מה אמרת לפני זה?

מה? סתם, על האתר וזה. שזה עצמאי וזה חשוב כמעט כמו המצע של שאול מופז. בכלל, איכס, מה זה הטעם הזה? בכלל, זה לא התקופה האידיאלית לדברים שקשורים בתרבות והומור וסאטירה, בעיקר דברים עצמאיים שלא מונעים דווקא מעשיית הון ושלטון, בעידן הפוסט-מודרני, זה לא זמן טוב לזה. בעידן הגלובלי ניתן כיום ליצור יש מאין...

מרגישים את הטחינה?
איפה?

במיץ

...

כן.

לא שמתי הרבה.

וואלה.

מה עם מוזיקה? לא שמים פה מוזיקה? נהיה שקט כזה.

בטח. כל הגולשים כבר עזבו בגללך, עברו למתחרים.

יותר מעניין אצל המתחרים. מה יש פה בכלל?

אני אסביר. אבל לפני זה נשמע קצת מוזיקה.

מה הזמן מסמן לי, זה הכל שאריות של החיים...

לא, לא, תפסיק לשיר!

זה לא זמן טוב לשיר?

זה לא זמן טוב לכתוב שירים.

למה?

ולא רק שירים.

למה?

יעלה ויבוא יהוא ירון...

מי זה?

שיר מספר אחד. זה לא זמן טוב לכתוב שירים!

לא זמן טוב/ יהוא ירון
זה לא זמן טוב לכתוב שירים:
גברים וילדות יפות חוצים את השדרה בגינוני עכוז של דוגמנית בנפש נמוכה
אני רואה אותם אני מביט אני יושב עכשיו על הספסל שבשדרה בין שני עצים
ליד אישה אני רואה את השדרה
אני לא רואה שהיא יפה
זה לא זמן טוב לכתוב שירים:
הלילה חם, הקיץ תם
וזה בכלל לא סתיו, זה סתם
ההזעה הזאת רעה לי
זה הרבה זמן לא קרה לי
כשהחושך מבפנים תופס ת'אור
בצפורניים של חיה
שמתבוננת בפרצוף מוכה
מבט מורעב
שיער סומר בעורף
“תקשיב חבוב, אנחנו נעשה הכל
ולא ניתן לך ליפול"
אני אגרום לכם לסבול
זה העכשיו האמיתי
זה זמן אמת
אז תתעשת
וצא לשם כמו גדול

זה לא זמן טוב לכתוב שירים (סיפור קצר):
אחד יושב לבד בחדר המתנה לפסיכולוג ומעלעל עיתון נשים ישן, שלושים שנה אחורה.
כשהוא מגיע לפטמה של זו שאז היתה חמה, הורדרדות הזו גורמת לו לראות:
כל כך הרבה זמן לא בכיתי! והרבה זמן לא רציתי לנגן לטעום אישה להרגיש ת'רוח

באצבע מכוסה ברוק
אני חוזר להיות תינוק
זה העכשיו האמיתי
זה זמן אמת אז תתעשת
תאכל יפה, ובלי לירוק
זה לא זמן טוב לכתוב שירים:
טיפות חלב נופלות מהירח על המדרכה, תינוק צוחק, אישה בוכה, בלי שמץ מבוכה

חומות של עצב או שמחה עומדות בינינו.
והעיניים היוקדות של כל-מיני חורשי-רעה
(אני עבדתי שם, אני מכיר, זה באמת קרה)
אז העיניים היוקדות של כל-מיני חורשי-רעה
עושות לי חור בגב
וקוץ בלב
וקוצר נשימה
אני צועק אל השדרה
כולם עונים לי בשירה:
זה העכשיו האמיתי
זה זמן אמת אז תתעשת
כאילו כלום עוד לא קרה

ויש לי שתי ידיים כמו ספינות משא טרופות
ויש לי אמא מאוהבת
ורצון גדול לבכות
ויש מחוג קטן
ויש מחוג גדול
ואם ארקוד אתם
אני יכול עוד לאכול את השמים

ויש לי אהבה גדולה שעוד לא מכירה אותי
ויש שמועה שמספרת
שהכל באשמתי
ויש גברים וילדות יפות
ויש את השדרה
ויש מי שאומר לי להתנהג כאילו כלום עוד לא קרה
כאילו כלום עוד לא קרה

אני מוטרד מאיך שהחיים שלי נראים עכשיו
מוטרד מאיך כל קש קטן שובר לי את הגב
והחבל שקושר אותי הולך ומתרופף
אני צריך אותו סביבי
אני יותר מדי עייף

אני שמח שהאדמה נדרכת מתחתיי
ומרגיש שהשמיים מודעים לחולשותיי
היתה בי רגישות אבל פשוט היא נגמרה
אני רוצה שתצעקי
למרות שכלום עוד לא קרה

הסימפוזיון הזה חייב להיגמר, אני אומר
ומכוון את התנועה לעבר מישהו אחר
כולם אומרים שאני אדיש, אני רגיש אני,
זוכר איך להרגיש אני,
פשוט מרגיש ברע

אז שוב אני מוצץ גבעול שמישהו השאיר
אני ניזון משאריות וכבר אכלתי, למכביר
הציפורים שלי עפו ונשאר פה רק מדבר
כל החוטים עדיין פה
אבל כלום לא מחובר

האהבה שאת לקחת אני שאלתי משכנה
ולא יהיה לי כלום לתת כשהיא תבוא לדרוש אותה
אני יכול הכל
אני יכול בטוב
אני יודע לאהוב
אני פשוט מרגיש ברע

זה לא זמן טוב לכתוב שירה

תראו מה זה


מה זה?

זאת פינה עם מערכון מקורי.

לירן קורוטקין וארז רגב מככבים בכישרון רב במערכון הראשון באתר. תהנו.

לוח השידורים


הטלוויזיה אמנם מספקת הפקות באיכות גבוהה בהרבה, במיוחד בחו"ל, אבל תמיד כדאי לעשות גם גרסאות אינטרנטיות.

להלן פרק ראשון מתוך "דרשת רב", בהשתתפות יובל שטרן.
דרשת רב עם הרב מאיר יעקב - מעבדות לחירות.
והשבוע, מה מלמדת אותנו ההגדה?

דרכון זר


אוקיי, אז יש כל שבוע מערכון מקורי וסדרה מקורית. אבל מה זה החרא הזה?

זה מה שאספתי משיטוט במסעותיי בעולם הגדול. היום, לכבוד החג, נכנסו גם כמה קטעים בשפת הקודש. בכל זאת, חמץ ומצה.
                                                          

שירה בציבור

מה החלק הזה?

פה עושים כבוד לשיר.

כבוד?

לשיר.

איזה שיר?

השיר רפסודיה בוהמית של להקת "מלכה". לפני קצת יותר מעשרים שנה מת בטרם עת סולן להקת מלכה, פרדי מרקורי, והותיר אחריו מיליוני מעריצים המומים וז'קטים עם נצנצים, אך למרות זאת נותרו שירי הלהקה עד עצם היום הזה (וכנראה גם מחר) נכסי צאן פלדה. אחד מלהיטי הלהקה הזכורים לטוב (חוץ מלתינוקות ולחולי אלצהיימר) הוא השלאגר "רפסודיה בוהמית", שאורכו למעלה משש דקות ומשלב בלדת רוק עם קטע אופראי. השיר נכתב ע"י מרקורי ב-1975 והוקלט במשך שלושה שבועות באולפן אנגלי קריר. בשמיעה ראשונה היו שאמרו "אה, אין לשיר הזה סיכוי להיכנס לפלייליסט ברדיו!", אך בשמיעה שניה הם כבר אמרו "אה, אין לשיר הזה סיכוי להיכנס לפלייליסט ברדיו!"

מיואש מעצמו, אך מתוקף אינסטינקט פנימי, שלח מרקורי תקליט של הסינגל לשדר הרדיו קני אוורט, שאמר: "אחלה, פרדי, אחלה, אני אראה מה אוכל לעשות," וביומיים הבאים השמיע את השיר, הפלא ופלא, לא פחות מ-14 פעמים (גם לא יותר, יש גבול). הבריטים, שמלבד נסיכות ששמן מתחיל באות ד' או ק', אוהבים גם את הספרה 14, הובילו את השיר לפסגת מצעד הפזמונים במשך 14 שבועות תמימים (ויש שיאמרו לא כל-כך תמימים, אבל זה סתם כי הם אוהבים לסכסך). השיר שהדיח אותו מהמקום הראשון הוא "מאמא מיה" של להקת "אבבא". לבריטים, מתברר, יש חיבה מיוחדת למאמא מיות.

מאמא מיה לט מי גו!

הקטע האופראי בשיר הוקלט ב-24 ערוצי סאונד בהכפלת קולות של יותר מ-120 אנשים. בעקבות זאת, יותר מ-120 אנשים קנו כרטיס להופעה של הלהקה. אולם שם נכונה להם אכזבה. הגימיק האופראי התאפשר רק בהקלטה, ובלייב נאלצה הלהקה לנגן רק את הקטע הפותח והסוגר, הרוקיסטי, ואילו את כל הפנדנגו השמיעו מוקלט על הבמה.


אז על מה השיר מדבר? לא  לגמרי ברור.  מעשייה בנער רוצח, האשמות, כינויים של השטן והמוות, תחינה אל האם, זעקות והשלמה עם הגורל. כל אלה משמשים בערבוביה בבליל של רגשות שבאים לידי ביטוי במקצב. הגיטריסט בריאן מיי בעצמו לא יודע להגיד, אבל שלם עם זה (לא צריך לדעת את המשמעות של כל השירים, אמר והתעטש פעמיים). המילים, ההרמוניות הקוליות ,האפקטים, הסגנונות, אורך השיר וההשמעות של אוורט עשו את שלהם ,והשיר, שהלהקה עצמה דירגה בקטגוריית "שירים גנוזים שייצאו רק אחרי שנרצח את פרדי בחניקת כרית בסיבוב הופעות בקליפורניה," הפך במפתיע לסיפור הצלחה ולמעשה גם לקליפ הראשון של להקת "מלכה". הקליפ צולם בשלוש שעות בתקציב של 3500 דולר (לחישוב ערך הדולר בשנת 75 יש לפנות לסטנלי פישר. לא בשבת). הקליפ, שמציג את חברי הלהקה ב-Top Lights ובצלליות (כמו גם על עטיפת האלבום "לילה באופרה"), הוא למעשה אחד מהקליפים הראשונים אבר, וזכה ללא מעט פארודיות וקאברים.

בשנת  1992יצא הסרט "עולמו של ווין", שמציג גרסה משלו לשיר בביצוע שני שני פרחחים.
 

לא מזמן יצא הסרט האחרון בסדרת החבובות, לאחר תקופת יובש ארוכה. עוד לפני שיצא הסרט שוחרר לאינטרנט קליפ של החבובות בביצוע השיר. הקליפ הגיע ל-7 מיליון צפיות כבר בשבוע הראשון (קצת כמו הצפיות של המערכונים באתר הזה), ובצדק. שילוב של החבובות ורפסודיה בוהמית הוא שילוב מנצח.


ולסיום סיומת, לכבוד חג הפסח, חברי ההגדה מבצעים את השיר בגרסה כשרה במיוחד.

                                       

היכן התרבות


מה זה אמור להיות?

זה מקבץ כמה אירועי תרבות לא משעממים כל-כך.

כמו מה?

הו... כמו... הקצה.

קצה?

הקצה. השבוע עברה מהפכה על רשת האינטרנט בישראל: גם הדיבוק עלה לרשת וגם אתר האינטרנט של הקצה. ביום ראשון התקבצו במכללה לסאונד, לרדיו ולמוזיקה בתל אביב מיטב שדרני הרדיו בישראל למשדר פתיחה של האתר. מי לא היה שם? רזי ברקאי, אופירה אסייג, אליקו, ירון אשבל, יעל דן. כל אלה לא היו שם. מי כן היה? קוואמי, נדב רביד, יואב קוטנר, לאון פלדמן ועוד כמה אנשים שנהגי מוניות לא מכירים. ביום שידורים מיוחד השמיעו הנ"ל שירים לכל דצריך ולכל דכפין.

כזכור, הקצה היתה תוכנית רדיו מיתולוגית בגלגל"צ שעורכיה ומגישיה, קוואמי ונדב רביד, סיפקו למאזיני התחנה שבעי הרימון מוזיקה אלטרנטיבית ומגוונת. יום אחד נכנס לאולפן מנהל התחנה ובידו שעוני זהב עליהם חרוט "בהוקרה". תוך כדי בכי תמרור, בעודו אורז את חפציו ומכניס לארגז את ציור השמן הענק עם דיוקנו של קוטנר, הבליח בקוואמי דה לה פוקס רעיון: למה שלא... אלא שאז הגיעה ההסעה להפגנה נגד גירוש פליטים סודנים, והוא שכח מה רצה לומר. כשלושה חודשים מאוחר יותר הוקם אתר האינטרנט של הקצה, ובא לציון גואל רצון. האם הרדיו סיים את תפקידו בתור מתווך המוזיקה לציבור? האם האינטרנט מחליף אותו, ביחד עם האפשרות להאזנה למוזיקה חדשה? האם הטרנזיסטור של יענקלה קולט חדשות ברשת ב' גם בהליכה על שפת הים בחמש בבוקר? הכל תלוי והרשות נתונה. אבל מה שבטוח, קוואמי ורביד לא נותנים למעונבים קובעי המדיניות לענוב ולקבוע מדיניות, אלא נטלו יוזמה וכעת מאפשרים לאלפי מאזיניהם לצרוך מוזיקה אלטרנטיבית בדרך אלטרנטיבית. כל יום מושמעות באתר התוכניות הרבות ששודרו בגלגל"צ, ומשעה 15:00 עד 17:00 שדרי התחנה משדרים מהאולפן מוזיקה טובה, חדשה, ישנה, מגוונת ושונה.

                                         קוואמי ונדב רביד בצילום זיהוי פלילי שגרתי

ומה עושים השבוע?

אפשר ללכת לירקון ולשוט שם בסירה או ללכת ל...

איתמר ציגלר. בלי יותר מידי יומרות הוא שוב מוכיח שאינדי היא לא מילה גסה.  
איפה זה קורה?
אוזןבר, ת"א
12/4 בשעה 20:30

רונה קינן, עם קול וגיטרה שיודעים דבר או שניים, מארחת את אסף אבידן, שאותה ההגדרה חלה גם עליו. שני אמנים צעירים וחדשנים, ממיטב בנינו ובנותינו, מאחדים כוחות בערב אחד.
איפה זה קורה?
בארבי ת"א
7/4 בשעה 21:30

Zvuloon Dub System הם הרכב רגאיי מעולה. בהשקת אלבום חדש ועם אורחים מכובדים, הם יגרמו לכם לעסות את כפות הרגליים אחרי כל הקפיצות והריקודים.
איפה זה קורה?
בארבי ת"א
12/4 בשעה 21:30

בום פם נותנים בראש בגרוב משכר. עם בני בשן לצידם הם לא יורידו לכם את החיוך מהפנים לפחות עד הבוקר.
איפה זה קורה?
בארבי ת"א
11/4 בשעה 21:00

הגדוד העברי עושה קומדיה כמו שכתוב בספר. גם על הבמה.
איפה זה קורה?
צוותא, ת"א
בשעה 21:00

בצוותא מארחים השבוע שלושה ימים של סדנאות ותחרויות אימפרוביזציה. יהיה מעניין.
איפה זה קורה?
צוותא, ת"א
9-11/4

פסטיבל ימי זמר בחולון מארח את שלום חנוך, אפרת גוש, ברי סחרוף, שלמה גרוניך, יהונתן גפן ועוד.
איפה זה קורה?
תיאטרון חולון
8-11/4

פסטיבל שירת הים מארחים את מארש דונדרומה, אדומי השפתות, יאיר דלאל, שלומי שבן ועוד, באירועי מוזיקה יהודית.
איפה זה קורה?
תיאטרון גבעתיים
8-11/4

ערב להקות צעירות. הדור הבא דופק בדלת.
איפה זה קורה?
הצוללת הצהובה, ירושלים
8/4

תבלו!


אומרים שהיה פה שמח


מי אומר?

אנשים.

מה שמח?

פלטפוס, למשל, אומרים שהיה שמח וגם עשו שמח. התוכנית "פלטפוס" שודרה בטלוויזיה החינוכית בשנות התשעים העליזות והציגה מערכונים שבוצעו ע"י צעירים פוחזים. גרייניק ואלתרמן מסבירים לעם ישראל, בדרכם, על משמעות חג הפסח.

כיבוי אורות


אז מה היה לנו? הפגנות, שירים...

מה, זהו? נגמר סוף-סוף?

כן. נגמרה המהדורה השבועית, אבל ביום שישי הבא תעלה מהדורה נוספת. האמת, בכלל לא הפרעת. כל הכבוד.

כן. ישנתי.

אתה יכול לבוא גם שבוע הבא אם אתה רוצה.

ישנתי, אני אומר לך. ואתה מעיר אותי עם הכותרות האלה כל פעם. חרא של אתר!

אבל...

מה זה צריך להיות? תאמין לי, אם אני הייתי המנהל הייתי עושה פה סדר.

עד כאן הדיבוק לשבוע זה...

מה עד כאן? איפה הפינה שלי?

יש לך פינה?

מה אתה עושה צחוק? תן לפחות איזה פינה חד-פעמית.

...

טוב. מה אתה רוצה?

לשיר.

לשיר?

לשיר. לשיר זה כמו להיות ירדן.

איזה שיר?

השיר של יובל דיין שהיא שרה בזה...

אוקיי, תשיר. מי שרוצה, שיקשיב. בכל מקרה, תודה שהייתם הראשונים להיכנס לאתר "הדיבוק". אתם מוזמנים לבוא גם בימי שישי הבאים, ומוזמנים גם להעביר את זה הלאה. ומי שהחזיק מעמד עד עכשיו – שאפו.

שבת שלום וחג שמח.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה